החברה לשירותים ואחזקות לישראל בע"מ (513978921) נ' מחאג'נה

החלטה

המשיבה הגישה לביצוע כנגד המבקש, תובענה על סכום קצוב.

המבקש הגיש התנגדות יחד עם בקשה להארכת מועד.

המועד האחרון להגשת התנגדות בלא ארכה, כפי שנקבע ע"י רשם ההוצל"פ בהחלטה מיום 30/04/2013, חל ביום 22/2/2010.

בקשת המבקש מציינת (ביחס לארכה), כפי שמצהיר המבקש, היינו, מעולם לא נשלחה לכתובתו כל התראה טרם הגשת התביעה, מעולם לא קיבל המבקש אזהרה או העתק כתב תביעה במענו בשכונת ע'רבי באום אל פחם, מעולם לא מצא על דלת ביתו את כתב התביעה שהודבק עליה, עפ"י נתוני השליח (מבצע המסירה) אותו מכיר המבקש ומען משפחתו מוכרת היטב לשליח אשר לשיטת המבקש הגיש תצהיר שקרי.

באשר לתביעה עצמה מציין המצהיר, כי אין יריבות בין הצדדים, מעולם לא רכש מהמשיבה ציוד כלשהו ואף אין סימוכין מהן ניתן לראות שהוא חתם על איזשהו מסמך שכן לא הוגש כל מסמך ע"י

המשיבה בתביעתה החתום ע"י המבקש.

עפ"י המוצהר (סעיף 8) ביום 3/4/2013 כאשר הלך המבקש אל משרד הרישוי לשם חידוש רישיון רכבו, נודע לו, כי קיים עיקול על הרכב ובכך נודע לו על קיומו של תיק ההוצל"פ.

בפי המבקש גם טענות שונות הקשורות באי התאמת התובענה להוראות חוק ההוצל"פ, כמו גם, לאי המצאת התראה לפני הגשת התביעה בהוצל"פ.

תשובת המשיבה הוגשה לאחר ארכה שניתנה ע"י מנהלת המנ"ת.

זו מציינת על גבי 13 עמודים ובהם אישור המסירה ותצהיר המוסר, כי ביום 23/1/2010 נמסרה אזהרה לחייב למבקש בשכונת ע'רבי באום אל פחם באמצעות הדבקה במען, כאשר שני מועדי הביקור הקודמים היו 19/1/2010 ו-20/1/2010.

תשובת המבקש מיום 14/3/2013 לתשובת המשיבה מציינת גם, כי ביום הגשת התביעה, היינו, ביום 16/9/2009 טרם מלאו לו 18 והוא היה אותה עת בן 15, בכך רואה המבקש חיזוק לטענתו, כי אין לו כל יריבות משפטית עם המשיבה.

המבקש, כעולה מתצלום רישיון הנהיגה שצורף לבקשתו נולד ב-29/8/94.

לאחר שבחנתי את מכלול הכתבים איני נזקק כלל לדון בסיכוי התביעה, באשר המסירה של האזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ בוצעה בניגוד לדין ולפיכך, לאו מסירה היא:

שניים משלושה הביקורים שערך המוסר במען המבקש נעשו יום אחר יום, כעולה מאישור המסירה ומתצהיר המוסר.

תקנה 489 בתקסד"א, העוסקת במסירה באמצעות הדבקה מחייבת את שליח בית-דין לפעול בשקידה ראויה וסבירה בטרם ידביק את הכתב על דלת או במקום אחר הנראה לעין בבית בו רגיל האדם לגור או לעסוק.

כאשר שניים משלושה ביקורים במען נעשו יום אחר יום, לא ניתן לראות בכך שקידה בכלל "ראויה וסבורה" בפרט.

קל וחומר כאשר המדובר בקטין.

מכל אלו, אני קובע, כי יום הגשת ההתנגדות, (30/04/2013) יהא מעתה ואילך לכל דבר וענין יום מסירת האזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ שבכותרת, בהמצאה מלאה.

פועל יוצא מקביעה זו הוא, כי כל ההליכים שננקטו כנגד המבקש בתיק ההוצל"פ בהתבסס על מועד מסירה אחר מן הקבוע לעיל, בטלים מדעיקרא.